1בראשונה כשהיה שמחת בית השואבה אנשים רואים מבפנים ונשים רואות מבחוץ וכשראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש גזוזטראות בעזרה כנגד שלש רוחות ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה ולא היו מעורבין.2חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות ואומרין לפניהם דברי תשבחות מה היו אומרים אשרי מי שלא חטא וכל מי שחטא ימחל לו ויש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותי שלא ביישה את זקנותי אלו אנשי מעשה ויש מהן שהיו אומרים אשריך זקנותי שתכפרי על ילדותי אלו בעלי תשובה הלל הזקן אומר למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי אם אתה תבא לביתי אני אבא לביתך אם אתה לא תבא לביתי אני לא אבא לביתך שנאמר שמות כ׳:כ״א בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך.3מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמנה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ וכשהוא משתחוה מניח אצבעו בארץ על גבי הרצפה שוחה ונושק וזוקף מיד אמר רבי יהושע בן חנניא כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה משכימין אנו לתמיד של שחר משם לבית הכנסת משם לבית המדרש משם למוספין משם לאכילה ושתייה ומשם לבה"מ משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה.4אמר רבי יהודה כל שלא ראה בדפלסכיון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה כבוד לישראל מימיו כמין בסלקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים היה שם כפלים כיוצאי מצרים ושבעים ואחת קתדראות של זהב היו שם כנגד ע' וא' זקן כל אחת מעשרים וחמש ריבוא ובימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד והסודרין בידו החל לקרות והלה מניף בסודרין והיו עונין אמן על כל ברכה וברכה ולא היו יושבין מעורבבין אלא זהביים בפני עצמן וכספיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ונפחיים בפני עצמן וכל כך למה כדי שיהא אכסניא בא ונטפל לאומנתו ומשם פרנסה יוצאה.5ולוים בכנורות ובנבלים וכל כלי שיר מהן אומרים תהילים קל״ד:א׳ שיר המעלות הנה ברכו וגו' יש מהן שהיו אומרים שם שאו ידיכם קדש וגו' וכשנפטרין זה מזה היו אומרים שם יברכך ה' מציון וגו' וראה בנים וגו' שתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו רבי יהודה אומר אין פחות משבע ולא יותר על עשרה שלש לפתיחת שערים האומר על פתיחתן אינו אומר על נעילתן האומר על נעילתן אינו אומר על פתיחתן שלש לפני מזבח האומר לפני מזבח אינו אומר למעלה העשירי האומר למעלה העשירי אינו אומר לפני מזבח.6כיצד ג' להבטיל את העם מן המלאכה חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לראש הגג גבוה שבעיר נטל לקרות הסמוכין לעיר בטלין הסמוכין לתחום מתכנסין ובאין לתוך התחום ולא היו נכנסין מיד אלא ממתינין עד שיבואו כולן ויתכנסו כולן בבת אחת מאימתי הוא נכנס משימלא לו חבית ויצלה לו דגה וידליק לו את הנר.7כיצד ג' להבדיל בין קדש לחול חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לגג גבוה שבעיר נטל לקרות מעבירין ממנו תבשיל מגבי כירה וטומנין לו מיחם ומדליקין לו את הנר גמר מלקרות אפילו מיחם בידו אין טומנין אלא מניחו בארץ אפילו נר בידו אין נותנו על גבי מנורה אלא מניחו על גבי הארץ חזן הכנסת מניח חצוצרת בתוך הגג ויורד ובא לו ר"י אומר רצה להדליק אחר כן מדליק אמרו לו נתת דבריך לשיעורין אלא מקום היה בראש הגג ששם חזן הכנסת מניח חצוצרת.8יו"ט שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין אחר שבת מבדילין ולא תוקעין כיצד תוקעין תוקע פשוטה ואינו מריע החליל דוחה את השבת בתחלתו דברי רבי יוסי ברבי יהודה וחכ"א אינו דוחה אפילו את יו"ט.9כל המשמרות שונות ומשלשות בפרים חוץ משתים האחרונות ששונות ולא משלשות ר"א בן פרטא ור"א בן יעקב אמרו לא היה פייס לחלבי שעיר אלא מי שמעלה אברים לכבש הוא מעלה את חלבי שעיר אבא יוסי בן חנן אומר לא היה פייס לראשי משמרות ושאר כל המשמרות חוזרות חלילה ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר לא היה פייס אלא ליום טוב הראשון של חג בלבד ושאר כל ימי החג חוזרות חלילה כיצד מפיסין נכנסין ללשכת הגזית ומקיפין ועומדין ככולייר הממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהם ויודעין שממנו פייס מתחיל לא היו מוציאין ב' ב' אלא אחד אחד היחידים שבהן מוציאין שתים ולא היו מונין להם את היתירה.10רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא מי שזכה בקטורת אומר לזה שעמו אף אתה למחתה יו"ט אחרון של חג פייס לעצמו זמן לעצמו רגל לעצמו קרבן לעצמו שיר לעצמו ברכה לעצמו שנאמר מלכים א ח׳:ס״ו ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך יכול לא היו טעונין לינה ת"ל דברי הימים ב ז׳:י׳ ביום עשרים ושלשה לחודש השביעי שלח את העם וילכו לאהליהם הא כיצד נפטרו מבעוד יום והשכימו והלכו להם.11התמידין הנדרים והנדבות והבכורות והמעשרות ומוספי שבת חטאת צבור ועולותיהן ועולות חובה של יחיד עבודתן ואכילתן במשמר הקבוע שתי הלחם עבודתן ואכילתן בכל המשמרות מפני שהן באות חובת הרגל לחם הפנים עבודתן במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות כיצד הוא עושה נותן חצי חלה לכל משמר ומשמר והן מתחלקין ביניהן ר' יהודה אומר זה היה מחלק לחם הפנים יוצא ועומד על הרובד שבאולם מפריש ומניח מפריש ומניח וכל אחד ואחד בא ונוטל חלקו ולבעלי מומין שבכהונה מוציאין להם חלקם לחוץ מפני שאין יכולין להכנס בין האולם ולמזבח.12משמר היוצא מקריב תמיד של שחר ומוספין הנכנס מקריב תמיד של בין הערבים ולחם הפנים מפני מה משמר הנכנס חולק בצפון מפני שקרוב לעבודה עשרים וארבע טבעות היו שם כנגד עשרים וארבע משמרות כהונה עשרים וארבע חלונות היו שם כנגד עשרים וארבע משמרות.13בלגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה מפני מרים בת בלגה שנעשית מומרת ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי נכרים וכשנכנסו נכרים להיכל באתה וטפחה על גגו של מזבח אמרה לו לוקיס לוקיס אתה החרבת ממונם של ישראל ולא עמדת להם בעת צרתם ויש אומרים מפני עכוב משמרות נכנס ישבב תחתיה לפיכך בלגה נראית יוצאה לעולם וישבב נראית נכנס לעולם כל השכנים הרעים לא קבלו שכר חוץ מישבב שהוא שכנה של בלגה וקבל שכר.
